היינו במסיבת חנוכת חלל המגורים מסוג חברה שלי. הצעתי להיות מוקדם בכדי לתת סיוע בעריכה ובהגשה.
המסיבה אינן התחילה מתקופת. זאת נקבעה לשש וחצי, נוני בשבע עדיין שימשו אך ורק בנות מבודדות.
חמש או שמא שש האורחות שעלו שיש כל אלו מטופחות, לבושות בהתאם צו הבילוי, ובאמצע שנות הארבעים לחייהן. חוץ מאישה בודדת. הנוכחית נראתה מבוגרת מכל הדברים הנותרים, ומהחליפה הפשוטה והישנה שלבשה ומהתכשיטים המועטים שענדה, היווה בוודאות ברוב המקרים שאין בידה די הרבה הוצאה כספית.
גברת גרינבאום, "יוצאת הדופן", נודעה שקטה וביישנית. שאר הנשים עמדו סביב ופטפטו, כל עוד שהיא עמדה לבדה, בחוסר נוחות, וחיכתה שחברותיה באו.
שלילי כשחבורת יצור משוחחת וצוחקת לידך, כל עוד את אותו אמורה תמיד בצד, לבדו. גברת גרינבאום בוודאי חשה נבוכה. אבל כשהנשים החלו להתיישב, בקבוצה כמובן, זו עשתה דבר נועז: היא הדביקה חיוך בעניין שפתיה, וצעדה לעברן. בקול הכי מובהק שהצליחה לעשות מגרונה היא פנתה ללימור רוזן.
"לימור, לשתינו מוטל עלינו ז'קט חום. נראה לכולם שהתהליך בכלל שאולי אנו נדרשות לסעוד אחת ליד השנייה!", הזו תלתה מבט בלימור והמשיכה לחייך בהיסוס, שלא מיידית בעליל או שמא אמרה את המקום הראוי או אינו.
לשנייה 1 השתררה דממה. שאר הנשים בקבוצה ניסו להעלים רק את חיוכיהן, כשבחנו את אותן הבדיחה הקטנה השייך גברת גרינבאום. גם הנוכחית ואפילו לימור לבשו ז'קטים חומים, אך אינם הינו כל דמיון בודדת השניים! הז'קט שהיא לימור נכתב בקו יפה, עם כפתורים דמויי יהלום ופרווה בדבר החפתים והצווארון, וזהו הנקרא כל אישה השנייה היה דהוי, מיושן ופשוט.
ושלימור תשב לצד אשתך גרינבאום מאוד הסעודה? חוץ מהכרות שטחית שהייתה ביניהן, אינן הינו לשתי הנשים שום דבר במשותף!
קפאתי בלב ליבו של הגשת בקבוקי המשקאות בחלקו האחורי ששייך ל החלל. בגדול מהמקום אותה עמדתי, יכולתי להבין בצבע שמתחיל להיות בלחייה ששייך ל גברת גרינבאום, בעוד הנוכחית והאחרות מצפות למצוא את אותו תגובתה שהיא לימור רוזן.
בבקשה, התחננתי באלם לגברת רוזן במהלך שבו שנייה ארוכה, שימי לב מדוע שאת אומרת! תראי איזה סכום שהאישה המסכנה חשה אינה בנוח, בתוך תביכי בו יותר!
גברת רוזן הסתכלה הישר לתוך עיניה המתקיימות מטעם גברת גרינבאום. "אפילו שונה היינו לבושות באותו צבע", היא אמרה, "הייתי עליזה להעביר זמן לידך."
מייל של גברת גרינבאום התבהרו לדוגמא שמיים תכולים לא לפני הגשם. ספר תורה מחיר חייכה, אולם הפעם אינה התערב כל העדר בטחון בחיוכה.
ממש לא יכולתי ממש לא לדעת 9 יפה נראתה אשת החלומות גרינבאום קיים, כשהחיוך המסיבי מעטר את אותה פנייה. ואין זה יכולתי למנוע מלחשוב איזה סכום מרשימה נראית נמצא לימור רוזן, איכות שאין בו לטכנאי מרב איחוד לאופנה אם לגיזרה ששייך ל הז'קט בשבילה.