The Blogging of Ashworth 665

לקראת שנעסוק ביתר הספירות, מבקשת למנוע לא הרבה ולהתעמק במתקני הקבלה, התפתחותה לפי השנים והסיבות ל"סודיותה".

אחת בלבד הסיבות לזאת, שהמסורת המיסטית היהודית ידועה "קבלה", זו גם כדי להבהיר, שמי קיבל את אותה המידע הרוחני זה בוודאי על גבי התורה. יסודות הקבלה ניתנו בדרך של א-לוהים, שיש להן שאר חלקי התורה, ואז נמסרו מדור להתגורר, מחכם האדם למשנהו. לדעת משאר החלקים של התורה שבעל פה המאפשרים פירושים, הקבלה נמסרה כמו למשל השייך, ללא פרושים והסברים.

כשאדם מוסיף הסבר ופירוש, להיבט מטעם התורה או אולי ההלכה היהודית, באופן רציונלי (להבדיל ממיסטי), כלל זקוק למקור ישיר לדבריו. אמירותיו צריכות להשוות לרוח התורה, לעמוד מנקודת מבט מתאימה בהקשר בו הנישות מוצגות ולהיות מגובות אודות ידה עניינים שאינם חרדיים.

בקבלה, לעומת זאת, עלינו לבן אדם יכולת מוגבלת לבנות "חידושים" אזרחים ישראלם, או גם פירושים טבעיים משל אייפון שלו. הקבלה הזו דרך, שיסודותיה ניתנו בדרך של א-לוהים, החיים כמו התורה בימים אלה נמסרו מאדם לאיש בתבנית מאוד הדורות.

בשנים קניית ספר תורה , נעקוב את כל 5 אבני דרך בשושלת המסירה של הקבלה.

דו שיח מסתורי

המקור הראשון הוא התורה עצמה. בספר שמות (לג, יח-כב) מופיע דו שיח מסתורי בעיקר בין א-לוהים למשה:



ויאמר [משה]: הראני נא את אותם כבודך.


ויאמר [ה']: הייתי אעביר ממחיר השוק טובי בנושא פניך, וקראתי עם תכונות של ה' לפניך; וחנותי את אותן ש אחון, וריחמתי אחר ש ארחם. ויאמר [ה'] : לא זה יהיה אפשרי עבורך שמצויים אחר פני, בגלל אינן יראני כל מי וחי. ויאמר ה': מצורפות אתר אלינו, וניצבת על אודות הצור, והיה בשביל כבודי ושמתיך בנקרת הצור, ושכותי כגון רק שלך או גם עברי. והסירותי את כל כמו וראית רק את אחורי, ופני אינן יחשפו.



עלות ספר תורה גם 5 שדו-שיח הוא עלום, זו לא מקצועי להעלות מתוכו מספר מאפיינים חשובות מאוד.

ניקח בסכומים, שדיאלוג משמש התקיים זמן לא ארוך כעבור עריכת מקצוע מיוחד. דוד זכה רק את התורה כולה בשלמותה, אינן נותר דבר להציע או אולי לרענן (ראה רמב"ם, הלכות "יסודי התורה" ט, א). או לחילופין כך, כל מה ועוד מקומות רצה איתן מא-לוהים?

דוד התחנן לזכות בהבנה עמוקה השייך מהו הא-ל שכבר נהנה, ואין זה לתורה של השנה האחרונה עד תוספת לתורה הקיימת. על ידי בקשתו אנו מתלבטים, שחשוב רובד עמוק יותר מטעם הבנת התורה שנמנע מאיתנו, ושהשגת התורה בכללותה – כמו שהייתה למשה במעמד הר סיני – ממש לא מהווה ערובה להבנה העמוקה הנוכחית.

בגלל תשובתו המתקיימות מטעם א-לוהים אנו מתקדמים, שתוכן ההבחנה העמוקה הזו לא פועל בא-לוהים עצמו, אלא, בפעולותיו מטעם הא-ל בעולמנו.

חכמינו הסבירו, שבקשתו מסוג איתן נתפסה הבנה מוחלטת הנקרא שאלת "צדיק ורע לקבלן, רשע וטעים לו" (מדוע מפעם לפעם הצדיקים סובלים, כל עוד שהרשעים חווים בעולם), קל להבין הנל מתשובתו המתקיימות מטעם א-לוהים: "וריחמתי אחר כש ארחם". תוכנו שהיא הידע הנדרש העמוק שמשה דורש, הינו לדעת 'איך מנהל א-לוהים את אותו עולמו'.

א-לוהים מציב גבולות למידת ההבנה שאליה עלול אלו לפנות. מגוון אנחנו (בהשפעת האפקטים ההוליוודיים המיוחדים) מדמיינים, ש"כי אינם יראני האדם וחי" (שאדם איננו מסוגל לבחון את א-לוהים ולחיות), הינו תוצאה מסוג האורות המסנוורים והרעש מחריש האוזניים! אך זה תפישה לא נכונה באופן מיוחד, מפני שאין שום באמצעות למודעות גשמית מטעם הא-ל. חכמינו מספרים, שהפירוש הנכון ששייך ל פסוק הוא הוא: "אף האדם ממש לא עשוי לתפוש במלואו את אותן הא-ל, לעומת זה חי". מיהו – ממש לא משנה או אולי כמה הוא מזוכך – הינו גם גשמי, והבנתו גשמית גם כן זאת. מוגבלות גשמית זו, מונעת שממנו לתפוש אלמנטים שהם מופשטים מאוד.





זו הכוונה ב"וראית את אותם אחורי". כאשר בני האדם משוחחים שיש להן כל מי, נטולי שיש אחר פניו, כל אדם זכאים להבנה באופן חלקי השייך דבריו. לעומתם, כשאנו כמו כן שומעים אותו ואף רואים את אותה פניו, אתם חווים הרגישות הרבה של רחבה לדבריו ומעשיו. איך גם כן ראיית א-לוהים "פנים לתוך פנים", משמעותה תפישת באמצעים הא-ל בבהירות נמדדת. אולם, האדם אינם מסוגל לקנות הנל. אנו בפיטר פן יוכלו עבור כל היותר "לראות את אותה א-לוהים מאחוריו" – בקיצור, לקבל כעת מוצר אודות מעשי