The Blogging of Ashworth 665

לואי ארמסטרונג, הידוע בכינויו הפופולרי "סצ'מו", נקרא מוסיקאי ג'ז מי שיש ברשותו שיעור קומה, רב-השפעה ואהוב. הקריירה שממנו נמשכה 8 עשורים והקיפה שנים רבות שונים בהיסטוריה הנקרא הג'ז. לצורך ביצוע כל חייו הבוגרים, ענד המוסיקאי הבפטיסטי על אודות צווארו שרשרת מגן חיים, הסמל המתאים השייך היהדות.

מדוע? כל מה היווה הקשר הנקרא לואי ארמסטרונג לעם היהודי?

לואי דניאל ארמסטרונג זה בשנת 1901 בניו אורלינס, בסביבה שהייתה רחוקה מלהיות אידיאלית, הרוב לצורך שהתנועה האפרו-אמריקאית לזכויות האזרח שינתה חסר הכר אחר פני היישוב בהקשר של שכבות האגודה. באותה תקופה נתפסה שמירה עקבית חמורה על אודות הפרדה בודדת מכהים ללבנים.

ביום אחד היוולדו, נטש אביו, ויליאם ארמסטרונג, את אותן אמו בת ה- 16 השייך התינוק, מאיאן אלברט. בין השנים 5 הזמן הראשונות לחייו הנו הולך וגדל בקרב סבתו, ומאוחר למעלה הוא עבר לקבלן שיש לה בית אדם תוך שימוש אמו, אחריה העריץ, ובעל אחותו הקטנה.

ההפרדה בין השחורים ללבנים בקהליה הינה תופעה רחבת היקף, מבזה ומשפילה ומנעה מרוב העושים שימוש יתר על המידה תוך כדי להפוך את אותו מעמדם החברתי או הכספי.

כשלואי הגיע לכיתה ה', אינו נתפסה לנכס ברירה אלא לנשור מבית ספר ולבוא להתחיל לעבוד על מנת לסייע לאמו ואחותו בכלכלת חלל המגורים.

מהר בטווח גיל שש עד שבע, הסתובב לואי בגזרה לא לפני ימים חלל המעצב, בנסותו בעשיית כמה מטבעות. שימש משמש נוהל שגרתי ובאופן מיוחד גם חוק ילדים קטנים השחורים אשר הוא ידיעות רבות.

למזלו הרב, בקצה השני העירונית, בסביבה הקרובה לבנה ממעמד הסוציו-אקונומי הנמוך, נקרא אושר משפחה השייך משפחות יהודיות שהגיעו מליטא. מרבית המשפחות שיש מקורבות הנל לזו, לא פחות מ תוך כדי קשרי נישואין. אלו הקימו חברה מלוכדת הנקרא אנחנו שחברו הוא לזה ועזרו זה למטרה זו להתמודד יחד האנטישמיות הבוטה שנתקלו שבו בארצם החדשה.

כגון שתיאר ארמסטרונג שנים להבא, בביוגרפיה קצרה אשר נקרא Louis Armstrong + the Jewish Family in New Orleans, , בתקופת ההיסטוריה סבלו בני העם היהודי בערך כ מהשחורים. לדבריו, "ליהודים היו בעיות משלהם, ואף לחבר'ה הלבנים מארצות מוצא דומות, שחשבו שהם כבר יותר טובים מהיהודים... אני בהחלט הוא רק בן 7, אך בקלות יכולתי לראות מקרוב רק את היחס הלא מכבד של הלבנים האחרים כלפי המשפחות היהודיות העניות שעבדתי עבורן".

אף האנטישמיות המקומית אינו נפסקה, המשפחות היהודיות החשיבו את אותם עצמן ברות מזל. בהשוואה לפוגרומים שחוו בשטח שלטונו השייך הצאר ברוסיה, הסביבה עכשיו שיש מלאי תקווה. עלות ספר תורה ככל הנראה שימשו חופשיים להתגורר בכל שרצו (ושיכלו להרשות לעצמם בצורה כלכלית) ולהתפרנס מכל דבר שרצו.

בני משפחת קרנופסקי, 1 מאותן משפחות יהודיות, שיש חזקים להעלות בדרגה את אותו גורלם בארצם החדשה. במקומות אחרים בוקר בשעה עשר, קרה מי זאטוטים הרבים - אלכס או גם מוריס - לסבב היומי כאספן גרוטאות. הנו נקרא כמות בקבוקים, עצמות וסמרטוטים שאנשים מכרו לשיער תמורת גרושים ומכר זה בנות גבוה יותר עד החליף בכל זאת בפריט מי שהוא בעל סכום גבוה יותר.

כשלואי פנה בתוך משפחת קרנופסקי בבקשת פעילות, הם לא התנגדו שילד לא בהיר יעזור לשיער ב"מקצוע". אכן, תיכף בטווח גיל שבע, צעיר משנתם יתר על המידה זמן, מצא לואי את כל אייפון שלו יושב לתחום אלכס עד מוריס בעגלת הסוסים הנקרא כל המשפחה.

לואי עבד עבורם נוסף על כך בערבים. הם ככל הנראה שימשו בין הטובים ביותר את אותם העגלה בפחם ויוצאים למכור את החפץ אלו שיש להן הנקרא חמישה סנט לדלי פחם.

מוריס שימש נקרא שהביא ללואי את אותם התשורה המרכזית בעיקר אשר הוא לפני עשור זכה.

במילותיו מטעם ארמסטרונג: "מוריס קנה לכם תכשירי נשיפה מפח. הינו היה סגנון הכלי שהיו נושפים ונושפים בה לכבוד אירועים, למען לעשות רעש כשחוגגים. ילדים השתגעו בדבר זה".

רק אחת המשימות שהיא לואי נודעה לנשוף באבוב למען לפרסם דירה למכירה הגעתה המתקיימות מטעם עגלת הגרוטאות אם להכריז אודות אספקת הפחם בערב. לצורך לואי, הינה הנל הנאה יותר מכך מעניק חיוניות. אפילו בגיל כזה צעיר, החצוצרן, הזמר, והמלחין לעתיד, מיד הפגין רמות אלתור חיוביות.

ארמסטרונג מספר:

"יום האדם, הורדתי את פִּיָּית העץ מה"חצוצרה", ובאופן מפתיע, כשהחזקתי את שתי אצבעותיי צמודות באתר אותה נודעה פִּיָּית העץ, הצלחתי לנגן נעמות כלשהו. וואו, ילדים לחלוטין נהנו מזה, יותר מאפשר בפעם העיקרית. יכולים להיות נהג