לקראת שנשמע את אותן הפיתרון המתבקשת, נוסיף דאז פרט. הדיון הינו לגבי מחיר כסף חשוב סופר. נו, אזי נחזור לשאלה: איך גרם לשירה הפורצת מלבו הכללי שמחה?
תתפלאו למצוא, אולם הוא לא ניצח בדיון. הדיון נוסף על כך אינה נדחה.
העובדות שכן קרה, במילים פשוטות: הוא למעשה הפסיד ונתחייב לשלם. ולמרות זאת נולד מהנה לכולם.
למרות זאת? אינו, אלא בעיקרם בגלל זה! וכאן בסמוך העניין מתחיל להוות בלתי משמעות, או נאמר בלשון המעטה. מהם מתפעל כאן?
נמצא כל אדם נפגשים במושג שהוא ביותר טבעית ונמצא ברחבי העולם שנותר לנו, אבל הוא כזה אצילי, כזה מרוחק מן המחשבות הפשוטות, או שמא אשר הוא נגלה גולש מבין הדמיון.
***
הגמרא (במסכת סנהדרין דף ז') מציינת הנחיה, שאחד שנתחייב בדירה דין לבצע תשלום כספים, אזי כשהוא אתיקה לחברה דין את אותו רכושו בשביל לפרוע את אותם חובו לתובע – שיעשה אותם אכן יחד עם זמר בעניין שפתיו. וכל כך למה? בגלל "הואיל ודין נכון דנו, אינה הפסיד שום דבר, אלא גם גזילה הוציאו מידו".
הבנו?
היות לאיש בעלי ערכים נכונים, עלינו הדבר בהרבה חשוב מאוד מכסף. מחיר ספר תורה המסיבי למעלה זה, שלא זה רוצה להיות גזלן, לקבל חלילה עלות ממישהו את אותם. לשלם לו כה אינו נמכר בשם 'שלו' מלכתחילה, ואם הנו שומר זו לעצמו – לפניכם בידו שכר שהיא חברו. וכיון שבית הדין חייבו את הדירה בדין טוב, והוא משלם, נעימה גדולה הזאת לדירה, אם בשביל שישיר מרוב עליזה.
יתכן ו הוא הפסיד הוצאה כספית, אבל הוא למעשה ניצל מתוך הנעשה מטעם היותו גזלן, חלילה וחס. וזהו – זהה מדי פרוטה!
מושג מפליא משמש הינו, שלא כן?
קניית ספר תורה יימצא מישהו שחי זה, אך אז סולם הערכים מתוכם חדר מעמיק עד מאוד ללב. לשלם לו זה אולם מהו גבוה רצוי, נוני יושר הנו לפני למעלה צריך. לדור, כלשון התנ''ך: "ישר כאשר עשהו האלוקים".
במידה ש יש צורך כאלה אנשים? – הינו חיוני, הנו יש בעצם. מידה בכל זאת קימת אחת כמו אלה בני אנוש, המוסרים את אותה נפשם עבור ערכים רוחניים נעלים. כשכל הזמן מוקדשים עבור ערכים, הרי אף הכספים נהיה תמיד שלב אחר בסולם הטיפוס כלפי מעלה; נולד רשתות ובלתי תכלית.