באותו זמן, אברהם מתבשר שלאחיו נחור נולדו 8 בנים, וביניהם בתואל. "ובתואל ילד את כל רבקה" (בראשית כב, כג). התורה מספרת בפנינו רק את רבקה בו ברגע במדינה אברהם מעוניין למצוא שותפה לחיים לקראת יצחק.
מכובד שגם בפעם האחרונה בתורה בתוכה מוזכרת רבקה מדובר בנישואין, והפעם המתקיימות מטעם בנה, יעקב:
"ותאמר רבקה בתוך יצחק: קצתי במערכות בגלל בעלויות חת [שעמן התחתן עשיו]. או אולי לוקח יעקב אשה מבנות חת.... בשביל מה עבורנו חיים?! (בראשית כז, מו)
רבקה שואף מיצחק לשלוח את אותה יעקב לחרן, ולישא בכל שיער לאישה את אותן פעם אחת מבנות אחיה, לבן.
מבט על אודות המשמעות של מוניטין של רבקה, חוזר ומחבר אותכם למושג הנישואין:
רבקה – רתמת קשר, מתקן לקשירת שתי בהמות ...בכדי שידושו בעלי, או שיסחבו תוך שימוש משא וכולי. (מילון האבן שושן)
מזכיר עבור המעוניינים נישואין!
דבר עליכם במדינה ברבקה שקשור לצירופם מסוג שני יצורים אנשים רבים, על מנת למלא יעד משותפת? הבה יש את כל הרקע והחיים המתקיימות מטעם רבקה יחד עם יצחק, אב האומה השלישי, למען לנסוע להבנה ששייך ל התעלומה הנוכחית.
הרקע המתקיימות מטעם רבקה
מהפעם הראשונה בו רבקה מוזכרת בתורה, כל אדם מתקדמים של בתו מטעם בתואל, ואחות לבן (שמוכר לכל המעוניינים כמו כן כאביהן התחבלן ותאב הבצע שהיא רחל ולאה, שהחליף רק את רחל בלאה, וסחט אחר יעקב בכלל כוחו). וגם בתואל אינם מצוא חביב בעיקר, כמו שמקובל שמסופר במדרש:
[בתואל] היווה דורש לעכב [את רבקה מללכת עם אליעזר] ובא מלאך והמיתו. (רש"י, בראשית כד, נה)
ניסיונו מסוג בתואל להרוג את אותו אליעזר ולזכות בממונו, הוביל למותו מטעם בתואל עצמו:
" שבקשו להאכיל לאליעזר סם המוות כדי שישאר להם הממון, ובא [המלאך] גבריאל והחליף הקערה אשר שבה סם המות... ונתנה לבתואל, ומת". (דעת זקנים מבעלי התוספות)
קדימה, כל אדם מבחינים בהם שרבקה מגיעה ממשפחה אינה ישרה בעליל.
חֲלָבִי זו גם מגדלור שמאיר תבל אפל מסוג רמאות. היא נבחרה להותיר לצאצאיה, בעלי ארץ ישראל, את היכולת לדבוק בעוז במוסר, ערכים ואמת – בנוסף בנסיבות הקשות בייחוד.
חסד
אנו פוגשים אחר רבקה לראשונה בתוספת ל באר המים: אליעזר, עמל אברהם, יוצא לבקש אישה ליצחק, ומבקש מאלוקים סימן שמצא את אותן האישה ההרה הנכונה:
והיה הנערה כש לרוב אליה הטי נא כדך ואשתה, ואמרה: שתה ואפילו גמליך אשקה - שבו הוכחת לעבדך ליצחק. (בראשית כד, יד)
התשובה לתפילתו מצויה בדמות רבקה, שמקיימת אחר התנאי בזריזות רבה:
ותאמר: שתה אדוני. ותמהר, ותורד כדה... ותשקהו. ...ותמהר ותער כדה לתוך השוקת, ותרץ גם אל הבאר לדלות, ותשאב על כל גמליו. (בראשית כד, יח-כ)
מפעים לראות אחר סולאריות והמסירות שנערה הנל מגלה, בעיקר שאת המשימה זו נודעה צריכה להותיר בנוחיות מרבית לידי אליעזר – הזר. ובכל זאת זו המשיכה להטות רק את כדה, פעם נוספת, או גם שווידאה שאליעזר ועשרת גמליו (!) הרוו את אותו צמאונם.
לפנינו עומדת אישה (ליתר דיוק ילדה) שלמרות כל הנסיבות, שברשותכם והחברה שבה הולכת, למדה לקרות אלו עוזר ב ודואג לזולת – בעודה חיה רק אחת רמאים, חומרניים ואנוכיים.
נטייתה העצמאית הנקרא רבקה יתגלה מאריך כשבני משפחתה מנסים לעכב את אותם יציאתה עם אליעזר, שטוען שהוא עמל שהיא מי קדוש יחד עם מהות. הם רוצים להבין לדעתה שהיא רבקה, והינה עונה והיה אם ברור וחד משמעי: "אלך". (בראשית כד, נח)
רבקה מבהירה רק את עצמה היטב: הייתי מעוניין לעזוב את הדבר זה בוודאי ולהפוך לחלק ממשהו מרווח, מהמשימה להפיץ אחר האמונה בא-ל האדם ואת המוסר באירופה, הרחק מהמשפחה ומהתרבות הנ''ל שאין בו להן הדבר לבנות.
הפגישה עם יצחק
אליעזר חוזר עם רבקה לארץ (כנען). כשרבקה מתקרבת אודות הגמל, הזאת תופס אותו אלו קדוש ניצב בשדה, שקוע בתפילה:
ותרא את א