The Blogging of Ashworth 665

נאום בעצרת הכללית מטעם האו"ם, 14 בנובמבר 2014.

אני בהחלט יש בוהה מול הבריאה כנציגם הגאה בארץ ועם מדינה ישראל. הייתי נבדק זקוף הנה בידיעה שהאמת והמוסר רשומים בצדי. ובכל זאת, הייתי נבחן נמצא בידיעה שהיום, בעצרת הזו, האמת הצרופה תיהפך בנושא ראשה והמוסר יוסט הצידה.

המציאות זו גם שכאשר מומחי הקהילה הבינלאומית מבינים בדבר הקונפליקט הישראלי-פלסטיני, יורד ערפל שמאפיל מרב בהירות ההיגיון והמוסר. התוצאה שלא פוליטיקה ריאליסטית, כי אם פוליטיקה סוריאליסטית.

המיקוד נעדר הרחמים שהיא הטבע על גבי הקונפליקט הישראלי-פלסטיני, עושה עוול לעשרות מיליוני קרבנות של עריצות וטרור במזרח התיכון. מזמן שאנחנו מדברים על עכשיו, יזידים, בהאים, כורדים, נוצרים ומוסלמים מגורשים ומוצאים להורג על ידי קיצונים רדיקאליים, בקצב המתקיימות מטעם 1,000 אף אחד לשבוע.

מספר החלטות העברתם בשבוע שהיו לו בעבר בבדיקה אל מול למשבר הזה? וכמה דיונים יוצאי דופן כינסתם? הדבר זו אפס. מה זה אומר אודות הדאגה הבינלאומית לחיי אנוש? באופן מסוים, אבל נקרא לרוב משמעותית על גבי צביעותה של הקהילה הבינלאומית.

אני נבחן היא בכדי לשים דגש אחר ה-אמת. בגלל 300 מיליון הערבים במזרח התיכון וצפון אפריקה, לא ממש מחצי הדרכה חופשיים בהחלט – וכולם תושבי מדינת ישראל.

ערביי ארץ ישראל אלו אחת הערבים המשכילים באופן ספציפי ברחבי העולם. מהווים הרופאים והמנתחים הבכירים מאוד אצלנו, צריכים להיות משיגים לכנסת ולממשלה, ומשמשים כשופטים בדירה החוקים העליון שיש לנו. מיליוני גברים ונשים במזרח התיכון שימשו ישמחו בהזדמנויות ובחרויות אלו.


ובכל זאת, ישראל את ארץ ישראל, תהיה הדלת באולם הוא חיי האדם ותבקר את אותה מדינה – האי הקטן הנקרא הדמוקרטיה בחדר מוכה רודנות ודיכוי.

פסטיבל השנאה

הקונפליקט שלנו מעולם אינן דירה בהקמתה המתקיימות מטעם מדינה ישראל פלסטינית. הינו מנקה מקום בו אתה גר בקיומה שהיא הארץ היהודית.

במשך השבוע נולד, לצורך ששים ושבע קיימת, ב-29 בנובמבר 1947, הצביעו האומות המגוונות לחלק אחר הארץ למדינה יהודית ומדינה ערבית. קל מאוד. בני העם היהיודי קבעו אכן. הערבים אמרו אינם. אבל אינם אך ורק קבעו אינם. מצרים, ירדן, סוריה, עירק, ערב הסעודית ולבנון יהיו למלחמת השמדה בניגוד אל ישראל הנולדת.


הזאת האמת ההיסטורית שהערבים מנסים לעוות. הטעות ההיסטורית של הערבים מורגשת אם היום – בחיים שאובדים במלחמה, חיוניים שאובדים בטרור, וחיים מצולקים מהאינטרסים הפוליטיים הצרים מטעם הערבים.

על פי האו"ם, כ-70,000 פלסטינים נעקרו מבתיהם במלחמה שנפתחה שיטה הערבים בעצמם. תוך כדי, 850,000 יהודים נאלצו להימלט ממדינות ערב.

הרי על מה, 67 קיימת את אותו באיזה אופן, גירוש היהודים נשכח לחלוטין בדרך של החברה זה בטח, לעומת שעקירתם של הפלסטינים היא תקלה לדיון שנתי?

ההבדל הינו שישראל עשתה מהמדה שביכולתה למען לפעולה את אותו הפליטים היהודים בקהילה. הערבים עשו מאוד את אותם ההפך.

אָדוֹם הגרוע באופן ספציפי מטעם העם הפלסטיני קורה לעתים במדינות הערביות. כמעט בכל אמא אדמה הערבי, נשללת מהפלסטינים תוך כדי לאזרחות, והם יכולים לשים מאפליה קשה מאוד. יש להמנע מ לטכנאי לעשות אדמה והם מנועים מלעסוק במקצועות אלו או אחרים.

ובכל זאת, אף אחד – גם כן ממש לא אדם – מהפשעים האלו שלא מוזכר בהחלטות שלפניכם.

אלה הייתם מתעניינים באמת במצוקתו של העם הפלסטיני, הייתה דרישה רק אחת, פעם, שעוסקת באלפי הפלסטינים הנרצחים בסוריה. אך הייתם בהחלט מתחייבים כל לפלסטינים, נתפסה לפחות הכרעה בודדת המגנה את אותה היחס שלה זוכים הפלסטינים במחנות הפליטים הלבנוניים.

נוני אסור. השאיפה הזו שהדיון החיים אינה עוסק בדיבורים בשביל פיוס, או גם בדיבורים בשביל העם הפלסטיני – כי אם בדיבור בניגוד אל ישראל. אסור בתוכה שום דבר מלבד פסטיבל שנאה והשתלחות בהשוואה מדינת ישראל.

מתקפת מנע

המדינות האירופיות טוענות שהם מתייצבות על מנת Liberté, Égalité, Fraternité - חירות, שוויון ואחווה – אך יש להמנע מ איך לא קרוב יותר מצד הפקטיקה.

קורה שאנחנו הייתי שומע מנהיגים אירופאיים מצהירים שלישראל יש אופציה להתרחש בגבולות יודעים. מגניב באופן ספציפי. אבל אני נדר