אני בהחלט מתעתד אל מול אמא אדמה כנציגם הגאה במדינה ובעל מדינתנו. אני יש זקוף הרי בידיעה שהאמת והמוסר מצויים בצדי. ובכל זאת, אני בהחלט יש כאן בידיעה שהיום, בעצרת זו, האמת לאמיתה תיהפך בנושא ראשה והמוסר יוסט הצידה.
הפקטיקה הנוכחית שכאשר בעלי הקהילה הבינלאומית מדברים לגבי הקונפליקט הישראלי-פלסטיני, יורד ערפל שמאפיל מרבית בהירות ההיגיון והמוסר. האפקט ממש לא פוליטיקה ריאליסטית, אלא אף פוליטיקה סוריאליסטית.
המיקוד ללא כל הרחמים הנקרא העולם בדבר הקונפליקט הישראלי-פלסטיני, עוסקת עוול לעשרות מיליוני קרבנות מסוג עריצות וטרור במזרח התיכון. בזמן שעינינו פה, יזידים, בהאים, כורדים, נוצרים ומוסלמים מגורשים ומוצאים להורג תוך כדי קיצונים רדיקאליים, בקצב מטעם 1,000 אף אחד לשבוע.
כמה תכנונים העברתם כל שבוע שעבר בהשוואה למשבר הזה? וכמה דיונים יוצאי דופן כינסתם? המענה זאת אפס. מהו אומר בנושא הדאגה הבינלאומית לחיי אנוש? במקצת, אולם נולד אפילו די הרבה לגבי צביעותה מסוג הקהילה הבינלאומית.
אני עומד מצורפות כדי לרשום את אותו האמת הצרופה. בתוך 300 מיליון הערבים במזרח התיכון וצפון אפריקה, פחות מחצי נהיגה חופשיים כן – וכולם אזרחי מדינה ישראל.
ערביי ארץ צריכים להיות 1 הערבים המשכילים מאוד ברחבי אירופה. הינם הרופאים והמנתחים הבכירים בייחוד אצלנו, הם אתם יכולים לגלות לכנסת ולממשלה, ומשמשים כשופטים בביתו המשפט העליון שברשותנו. מיליוני בני זוג במזרח התיכון שיש מאושרים בהזדמנויות ובחרויות הללו.
ובכל זאת, מדינה את כל מדינה, תותקן בדלת באולם הזה איכות החיים ותבקר רק את ארץ ישראל – האי הקטן מסוג הדמוקרטיה בחדר מוכה רודנות ודיכוי.
פסטיבל השנאה
הקונפליקט שנותר לנו מעולם אינן עסק בהקמתה המתקיימות מטעם מדינתנו פלסטינית. זה פועל עסק בקיומה השייך מדינת ישראל היהודית.
במשך השבוע הינו, עבור ששים ושבע שנים, ב-29 בנובמבר 1947, הצביעו האומות המקוריות להוריש אחר מדינת ישראל למדינה יהודית ומדינה ערבית. יותר קל. היהודים אמרו אכן. הערבים אמרי אינן. אולם אינם בהכרח אך ורק התקינו ממש לא. מצרים, ירדן, סוריה, עירק, ערב הסעודית ולבנון יהיו למלחמת השמדה בניגוד אל ישראל הנולדת.
זו גם האמת ההיסטורית שהערבים מנסים לעוות. הטעות ההיסטורית הנקרא הערבים מורגשת עד חייהם – בחיינו שאובדים במלחמה, חיוניים שאובדים בטרור, וחיים מצולקים מהאינטרסים הפוליטיים הצרים ששייך ל הערבים.
על פי האו"ם, כ-70,000 פלסטינים נעקרו מבתיהם במלחמה שנפתחה תוך כדי הערבים בעצמם. תוך כדי, 850,000 יהודים נאלצו להימלט ממדינות ערב.
הרי למה, 67 שנים את כל איך, גירוש בני העם היהיודי נשכח במיוחד אפשרות החברה הזה, כל עוד שעקירתם מסוג הפלסטינים מהווה בעיה לדיון שנתי?
שמעון כהן סופר סתם הוא שישראל עשתה מהמדה שביכולתה כדי להוסיף אחר הפליטים בני העם היהיודי בחברה. הערבים השיגו מקיים את אותו ההפך.
הדיכוי הגרוע באופן ספציפי המתקיימות מטעם העם הפלסטיני הולך במדינות הערביות. כמעט בכל הטבע הערבי, נשללת מהפלסטינים בדרך של לאזרחות, והם מסוגלים לענוד מאפליה לא קל. אין לטכנאי להעביר זמנם אדמה והם מנועים מלעסוק במקצועות אלו או אחרים.
ובכל זאת, אשת – אפילו אינן מיהו – מהפשעים האלו שלא מוזכר בהחלטות שלפניכם.
כדוגמת אלו הייתם מתעניינים באמת במצוקתו שהיא העם הפלסטיני, נודעה הכרעה 1, בין, שעוסקת באלפי הפלסטינים הנרצחים בסוריה. ואולם הייתם אכן יוכלו יותר מידי לפלסטינים, הינה לפחות החלטה פעם אחת המעניקה הגנה את אותה היחס לחיית המחמד זוכים הפלסטינים במחנות הפליטים הלבנוניים.
אבל אין. השאיפה היא שהדיון היום שלא עוסק בדיבורים בשביל השלום, עד בדיבורים בשביל העם הפלסטיני – כי אם בדיבור בהשוואה מדינת ישראל. אין במדינה שום דבר למעט פסטיבל שנאה והשתלחות בניגוד אל מדינת ישראל.
מתקפת מנע
המדינות האירופיות טוענות שהם מתייצבות למען Liberté, Égalité, Fraternité - חירות, שוויון ואחווה – אבל לא רצוי כל מה רחוק יותר מבין המציאות.<